גרייהאונד Greyhound
תקן הגזע הנוכחי של ה-FCI מס 158. בתוקף מ- 24.6.87- ונוסח מחדש ב-3.6.98 .למעשה זהו התקן האנגלי כפי שאושר ופורסם ב 1986, התקן האמריקאי שונה במקצת. מועדון הגרייהאונד הבריטי נוסד די מאוחר במושגים בריטיים – ב1946 , עד אז היו מספר גרסאות לתקן הגזע הרצוי. המועדון החדש, לאחר סדרת דיונים אימץ גרסה אחידה ב- 1948, וזו פורסמה ע"י הKC- ב -1951. ב- 1982 ביצע הKC- ניסוח מחדש של כל התקנים הבריטיים, גם תקן הגרייהאונד נוסח מחדש – למגינת ליבם של חברי החוג, שחשו שהתקן ה"חדש" אינו מתאר נכון מספר אפיונים. תקן זה פורסם כאמור ב-1986 ,ננסה להתייחס גם לאפיונים שהיו בתקן לפני 86.
שימוש: כלבי רוח
סיווג: קבוצה 10 –כלבי רוח, פרק 3 – כלבי רוח קצרי שיער , ללא מבחן עבודה.
הופעה כללית: בנוי חזק, זקוף ,עם יחסים נדיבים, כוח שרירים ומבנה סימטרי, עם ראש וצוואר מאורכים, כתפיים מונחות היטב, חזה עמוק, גוף מרווח, מותניים מקושתים, גפיים חזקות, רגליים וכפות מאוזנות, גמישות גפיים שמדגישה במידה רבה את הטיפוס הייחודי והאיכותי.
אין הרבה פרטים בתקן הגרייהאונד, אבל יש תיאור ממצה של ההופעה הכללית שלמעשה נותן במדויק את הטיפוסיות של הגזע. השילוב האתגרי בין גרייהאונד חזק לשרירי עם עצם טובה, גוף מרווח לבין אלגנטיות זורמת של קוים כללים, צוואר, עור ופרווה הוא שעושה גרייהאונד למה שהינו. אלגנטיות של העוצמה .לא עדינות ושבריריות וגם לא גסות ומגושמות. האיזון האידיאלי ביחסי הגוף – כלב זקוף וגאה על רגליים ארוכות עם קווי גוף ארוכים וזורמים, מכסה הרבה שטח, לא קצר מידי! . לגרייהאונד שרירים מאורכים ,שטוחים ואלסטיים,מאפיין חיוני בטיפוסיות הגזע.המבנה הסימטרי מתקבל ע"י זרימת קוים מעוגלת מהאף דרך הצוואר,הגוף ועד לקצה הזנב. הגמישות היא מרכיב חיוני בתפקוד של הגרייהאונד בציד. היכולת שלו לחתוך ולפנות בפתאומיות אחרי הארנבת טמונה בגמישות הגפיים והמותניים. מערכת השרירים מאפשרת זאת.
אופי: בעל יכולת עמידה והתמדה וסיבולת מרשימים. אינטלגנטי, עדין, שופע רגש ובעל מזג מאוזן.
ללא יכולת עמידה,יצר מרדף עם עקשנות והתמדה, וסיבולת גבוהים-לא יכול הגרייהאונד לצוד בשדה ולו ארנבת אחת, שלא לדבר על יותר. כלבי המרוצים המודרניים אינם מפגינים תכונות אלו במלואן שכן הקפת מסלול מהירה אחת או שתיים ליום זו חזות הכל. אולם בגרייהאונד שמשתתפים בתחרויות COURSING,ניתן לראות את אפיוני האופי האלו. תוקפנות אינה טיפוסית לחלוטין בגזע, וגם חשדנות וביישנות אינם רצויים.
ראש וגולגולת:ארוך, ברוחב בינוני, גולגולת שטוחה, סטופ מזערי. לסתות חזקות ומעוצבות היטב. לסתות חזקות עם מנשך מספריים מלא, סדור ומושלם (השיניים העליונות עוטפות את התחתונות וניצבות בתוך הלסתות ).
עיניים בורקות, אינטליגנטיות, אובאליות, וממוקמות באלכסון, עדיף כהות.
אוזניים קטנות, צורת ורד, במרקם עדין.
בניגוד לאפאגני, בורזוי ופרעה האונד אצל הגרייהאונד הראש הוא לא מאפיין עיקרי של הגזע. ראש נפלא לא יכול לפצות על העדר מאפיינים חשובים כמו עצמה אלגנטית, זרימת קוים ותנועה. אבל כשאלו ישנם ועל כל זה יש גם ראש יפהפה וזורם- זהו הדובדבן שבקצפת…הראש צריך לזרום לתוך הצוואר בקו הרמוני, הגולגולת לא צרה מדי אבל גם לא מגושמת ורחבה. סף המצח קיים אבל לא מודגש מדי. הזרבובית חזקה אבל לא גסה. לסת תחתונה חזקה ונראית. הראש עם קוים נקיים ללא עודף עור או שפתיים.
מנשך מספריים- כלומר השיניים החותכות העליונות מונחות לפני וצמוד לשיניים החותכות התחתונות. מנשך עליון דמוי כריש או תוכי הוא בעיה גנטית לא רצויה , מנשך צבת או תחתון בד"כ נדיר בגזע. העיניים בורקות .למרות העדפה לצבע עיניים כהה הרי הצבע הבהיר יותר די נפוץ בגזע. בכלבים עם צבע פרווה כחול או כחול מנומר אנו מוצאים גוון כחול בעין. הגם שהתקן אינו מתאר זאת ורוב השופטים בגזע מחמירים בצבע העין, אין בתופעה טבעית זו משום פסילה. אוזניים זקופות, גדולות , עבות ובשרניות, או נופלות כמו אוזני האונד אינן מושכות במיוחד כמו האוזניים שמשוכות בחן לאחור בצורה כה אופיינית ,אולם הן לא פוגמות בתפקוד ובמאפיינים האחרים החשובים של הגזע ולכן אין להתייחס אליהן בחומרה בזמן שיפוט. בניגוד לגזעים אחרים גם אין צורך להפיק את תנוחת הערנות של הכלב- אוזניים זקופות למחצה. למרות שבארה"ב מקפידים על כך.
צוואר: מאורך ושרירי, מקושת באלגנטיות,מתמזג היטב לתוך הכתפיים.
צוואר מאורך תורם גם לתפקוד וגם למראה האסתטי של הכלב והשילוב בין אורך ועצמה חיוני. צוואר טוב בד"כ ממשיך בכתף ממוקמת היטב. צוואר ארוך אבל צר וחלש הוא גם לא תפקודי וגם מחזה לא מלבב .נכון הדבר גם לגבי צוואר קצר ועבה. הצוואר בד"כ קובע אם הכלב מצוין או רק טוב מאד..
גוף:גב די ארוך, רחב וריבועי. מותניים חזקים, מעט מקושתים. חזה עמוק ומרווח, נותן מקום מספיק ללב. צלעות עמוקות, מרווחות ומשוכות היטב לאחור.הבטן משוכה למעלה באזור המותניים.
המאפיין החשוב של גרייהאונד מאורך מתבטא גם בגב, במותניים ובמותנית. כמו בכל כלבי הרוח,החזה עמוק ומרווח ,לא רחב מדי. הצלעות האחוריות משוכות לאחור ויוצרות את הקו התחתון האופייני שמתרומם אל הבטן בהדרגה,לא בפתאומיות כפי שקורה כשהצלעות קצרות מידי. החזה עמוק אבל מרווח, לא צר מדי ולא מחודד מדי בחלק התחתון, ולבטח לא חביתי. כשמסתכלים על הגב מלמעלה יש לו מראה ריבועי -אין לו מותניים צרים,יש להם רוחב שרירים כמו לכל הגב .לשרירי המותניים תפקיד עיקרי בתנועת הריחוף האופיינית כשהגו מתעגל והרגליים האחוריות מועברות קדימה,לפני הקדמיות. המותניים מקושתים במקצת ובצורה הרמונית עם הקו העליון כולו. הקשת נוצרת ע"י השרירים בלבד ולא ע"י החוליות!. גב מקומר ולא גמיש, מותניים חלשים , או גב שקוע- אלו שגיאות חמורות שאין להן מקום בגזע.
זנב: ארוך,ממוקדם די נמוך, חזק בבסיסו, מתחדד לקצה,נישא נמוך ומעט מתעקל.
הזנב לא רק מאפיין ומשלים את ההופעה הכללית,הוא משמש ככלי היגוי בזמן הדהירה. בד"כ הוא נישא נמוך. נשיאה גבוהה אמנם יכולה להביע ערנות ומרץ אבל בד"כ היא קשורה לתנועה קצרה ולא מאוזנת .חבלות הזנב הן הפציעה השכיחה ביותר בגזע- בשל אורכו ועצמת תנועתו שברים בקצהו שכיחים למדי .כיפוף מלידה -KINK- בקצהו הוא הפגם הגנטי השכיח ביותר בגזע. בכל מקרה, בשיפוט,אין להתייחס בחומרה לזנב "שבור" במידה ואינו פוגם בצורה גסה במראה הכללי.
גפיים קדמיות:רגליים קדמיות ארוכות וישרות, עצם באיכות ומוצקות טובה. מרפקים, פיסות ואצבעות לא פונים פנימה או החוצה. כתפיים אלכסוניות, מונחות היטב לאחור, שריריות אך לא מגושמות, צרות ומוגדרות היטב בשיאן. מרפקים חופשיים וממוקמים היטב מתחת לכתפיים. פיסות באורך בינוני, קפיציות במקצת.
הכתף המונחת היטב היא שיוצרת את הקו היפה שיורד מהצוואר לתוך השכמות. השכמות די קרובות אחת לשניה .השרירים שעוטפים אותן ארוכים וחלקים,לא מעוגלים ובולטים מדי. המרפקים מונחים מתחת לכתף. זרוע ישרה מדי, שגיאה שכיחה בגזע, תמנע מהמרפקים להיות מתחת לכתף ותוציא את הכלב מאיזון. כלב זה יראה גבוה על רגליו וללא חזה קדמי כלל- חלול מלפנים. ובתנועה לא תהיה שליחה ארוכה מלפנים. הפיסות משמשות כבולם הזעזועים העיקרי בתנועה ולכן עליהן להיות באורך בינוני וקפיציות. פיסות קצרות כמו אצל טרייר הן שגיאה ובד"כ מתלוות אליהן גם כפות קצרות דמויות חתול. הטיית כפות החוצה בכלב הצעיר בד"כ מסתדרת בגיל מבוגר יותר .כפות פונות פנימה הן שגיאה רצינית יותר.
גפיים אחוריות: הגוף והגפיים האחוריות, מאופיינים ביחסים מרווחים , צמודים היטב (well coupled ) המאפשרים כיסוי שטח מספיק בעמידה. ירכיים ושוקיים רחבים ושריריים, מראים כוח דחיפה עצום. ברכיים כפופות היטב, קרסוליים קצרים וישרים.
למעשה התקן מכתיב גפיים אחוריות ארוכות, שריריות,וחזקות. בעיקר הירכיים- אבל גם השוקיים, צריכים להיות רחבים ושריריים, כדי להפיק כוח דחיפה חזק. הזיוות האחורי של הברך והקרסול צריך להיות ברור ומספיק, ויש לשפוט אותו בעמידה טבעית או כשהקרסול ניצב לרצפה. הקרסול עצנו קצר וישר -לא קרסולי פרה ( X ) או מקושתים. ( O ).
כפות: באורך בינוני,עם אצבעות מוצקות כפופות היטב, וכריות חזקות.
אין ספק שהכפה צריכה להיות חזקה ואסופה,ולא שטוחה ופתוחה. רוב המגדלים מעדיפים סוג של כפה מאורך דמוי ארנבת מאשר קצר דמוי חתול , כך גם דורש התקן האמריקאי, בכל מקרה על האצבעות להיות אסופות וכפופות ולא פרושות ושטוחות.
תנועה: ישרה, שליחה נמוכה, צעד חופשי שמאפשר כיסוי שטח במהירות גבוהה. הרגליים האחוריות מגיעות היטב מתחת לגוף ונותנות דחיפה עצומה.
צריך לזכור שהגרייהאונד הוא גאלופר טבעי ולא טרוטר. ובכל זאת בזירה אנו שופטים אותו בריצת טרוט ולא בגאלופ (דהרה). לפיכך יש לחפש את הגמישות והחסכנות, או היעילות שבתנועה. התנועה צריכה להיות ישרה וסימטרית. לא גבוהה ועתירת אנרגיה. התנועה האחורית צריכה להיות חופשית ובעלת עוצמה. האיזון בתנועה בין כל 4 הגפיים, הסיבוב השוטף והקל בזירה ללא שינוי הקצב- כל אלו מלמדים על יכולת התנועה המהירה והזריזה שכל כך דרושה בציד .נשיאת הראש של הגרייהאונד בתנועה אינה גבוהה כמו של האפגאן אבל גם לא נמוכה ומלחכת את הרצפה… הראש צריך להיות קצת יותר גבוה מקו הגב. גם התנועה במבט מלפנים ומאחור חשובה – הדגש הוא על מינימום מאמץ ובזבוז אנרגיה. התנועה בקו ישר על פס עקבות אחיד (single tracking ) כשהרגליים נוטות לכנוס אל קו האמצע.
פרווה: עדינה וצפופה.
צבע: שחור ,לבן, אדום, כחול, חום, מנומר, או כל אחד מהצבעים עם לבן.
כבר נאמר שלגרייהאונד טוב אין צבע רע. ובתקן האמריקאי כתוב רק"חסר ערך". למרות שלא מפורט בתקן צבעים לא רצויים ,צבע שוקולד או LIVER אינו מקובל בין המגדלים. כמו כן אין חשיבות לכתמים ומיקומם. הפרווה קצרה וחלקה,נעימה למגע. אין פרווה תחתית כפולה.
גודל: גובה אידיאלי -זכרים 71-76 ס"מ, נקבות 68-71 ס"מ.
בד"כ לא מודדים גרייהאונדים בזירה .אך מובן שכלבים גדולים מדי -בד"כ הם גם מגושמים וכבדים וחסרים את אותה גמישות מאוזנת. יחד עם זאת אין להחמיר בשיפוט כלבים קטנים מהמומלץ בתקן. אולם אלו בד"כ נראים מעט נקביים.
שגיאות: כל חריגה מהנקודות שפורטו נחשבת לשגיאה. וחומרתה תלויה ביחס למידת החריגה והשפעתה על בריאות ורווחת הכלב .
משפט זה נמצא בכל תקן בריטי. ובכך יתרונם של התקנים הבריטיים על האחרים. אין בהם רשימה ארוכה של שגיאות, והנחיות לפסילות. אין כלב מושלם ובכל דבר יש מידה. איכות בכלבים אינה שאלה של שחור או לבן, יש או אין. על השופטים למצוא ולהוקיר את הטיפוס המצוין ולהראות בשיפוט את נוכחות המאפיינים המצוינים של הכלב. חיפוש שגיאות ופסילת הכלב בגינן מחטיאים לרוח התקן, לרוח הגזע ולרוח הבריטית.
הערה: לכלב זכר צריכים להיות שני אשכים תקינים בתוך שק האשכים.